.gif) |
|
 |
|
| מנסים לתפוס את הדגל |
| תצלום: מוטי קמחי |
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
| עדכון
אחרון - 03:17 18/11/04 |
|
| האקינג - לא
לומדים את זה בחמישה ימים |
|
| מאת עודד
ירון |
|
|
| בכנס ההאקרים Y2hacK4 אפשר היה ללמוד שאין רשת
אלקטרונית שאין בה פירצה ולא כל אחד שלומד כמה ימים וסותם אתרים
בערימות מידע הוא האקר |
|
| הם צעירים בודדים שמתגוררים במאורות
אפלות והדיאטה שלהם מורכבת מפיצה, קולה, עוד פיצה ואולי איזה אקסטה פה
ושם. הם מבלים את חייהם צמודים למסך מהבהב ויחדרו לטוסטר שלך אם לא
תשים לב. כמו הרבה מאוד דברים הקשורים בהיי טק, גם סביב ההאקרים נוצרה
הילה רומנטית. צופה מהצד שהגיע לכנס ההאקרים, Y2hacK4, יכול באמת
להישבות בדימוי. אחרי הכל, הכנס נערך ב-TLV, מאורת חטאים אפלולית
ידועה. הפיצות זרמו כמים וחבורות של צעירים התגודדו סביב מחשבים.
המבקרים יכלו להירשם תחת הכינוי שלהם כדי שיוכלו להסתתר מעיני השוטרים
הסמויים שכולם היו בטוחים שהסתובבו במקום. |
|
פרסומת
|
| אמנם
היתה כמות נאה של חבר'ה צעירים, שהחליפו סיפורי כיבושים וחילקו אחד
לשני מחמאות על מבצעים מפורסמים בקהילה. אבל, אחרי שהעיניים התרגלו
לאפלולית ניתן היה לראות, שבגדול מדובר בעוד כנס על פריצה ואבטחת רשתות
מחשבים. לפחות מחצית מבאי הכנס, אם לא יותר, הגיעו מצד השני של המתרס.
חלקם הגדול היו אנשי אבטחת רשתות שנראו מיושבים למדי וגם לא מעט
מההרצאות עסקו באבטחה. בהתאם לכנס טכנולוגי לא חסרו גם דוכנים של חברות
שניסו לגייס כשרונות צעירים ולמכור קורסים.
את השיעור הטוב
ביותר האקינג אפשר היה ללמוד מהתנגשות מקצועית שקרתה בשולי הכנס כשכמה
מההאקרים הצעירים מתחו ביקורת קשה על הרצאה בנושא "האקינג אתי". המרצה
המעונב הסביר בקצרה את ההבדל בין מה שהוא כינה בפשטנות ההאקר "הטוב"
שבודק יכולות אבל לא פוגע, לקראקר "הרע" שגורם נזק. הוא הוסיף עוד מעט
על טכניקות פריצה שנלמדות בין היתר בקורסים ללימוד האקינג של החברה.
הצעירים ניגשו אליו לאחר ההרצאה ותהו איך אפשר ללמד בחמישה
ימים דברים שלוקחים שנים. הוא לא הכחיש כי מדובר בקורס בסיסי אבל הוסיף
שהחברה מציעה קורסים מתקדמים שעליהם אינו יכול לפרט. א', אחד הצעירים,
אמר בתגובה, "לא מדובר פה בלימודי קומנדו". אלה דברים טכניים, יש פרצה
ויש לה פיתרון. לדבריו, "כל אחד יכול ללמוד את הקורסים ולחשוב שהוא
יודע להיות האקר". אבל כל מה שהוא ידע זה להיכנס דרך הפרצות שכולם כבר
נכנסו דרכן ולהשתמש בכלים שכולם מכירים. לדבריו, מה שמבדיל האקרים
רציניים מהשאר הוא היכולת לקחת את הדברים צעד אחד קדימה, לגלות את
הפרצות שאיש לא הצליח למצוא.
לדבר מטלפון של
אחרים
מוקד העניין באולם המרכזי היה אתגר "לתפוס את הדגל"
בו ניסו קבוצות של האקרים צעירים לפרוץ אחת לרשתה של השנייה. יוסי
ממיקרוסופט סיפר שהופתע מכמות האנשים שעבדו עם מערכת וינדוס בקרב
ההאקרים. זאת משום המוניטין שיצאו להם כחובבי תוכנות קוד פתוח כלינוקס.
אטרקציה נוספת היתה "תא הוידוי" בו יכלו האקרים לספר על מעלליהם ולקבל
יעוץ.
בנוסף התקיימו הרצאות שעסקו בנושאים כמו טכניקות פריצה
וההיסטוריה של ה"פריקינג" - גניבת שיחות טלפוניות. מייסד ה"ז'אנר" היה
קפטן קראנץ', ג'ון דרייפר, שכנער חובב מחשבים
בקליפורניה של 1972 במקרה שהמשרוקית המצורפת לקופסת דגני הבוקר מסוג
קראנץ' משמיעה צליל בתדר שביכולתו לשבש את פעולתן של מרכזיות הטלפון
(2,600 הרץ בימי הפרהיסטוריה האלקטרונית ההם), ולאפשר ביצוע שיחות ללא
תשלום. פריקרים אחרים שזכו לכותרות בינלאומיות היו האחים
בדיר, שלישיית אחים מיפו שחדרו למרכזיות טלפונים ושברו את שוק
השיחות בינלאומיות מפרדס ביפו. מרצה אחר הדגים כיצד ניתן לפרוץ
לטלפונים סלולרים העובדים בטכנולוגיית בלו טות והזהיר את בעלי מכשירי
הבלו טות כי התחום פרוץ כמעט לחלוטין. | |
|
|
